יום שלישי, 16 בינואר 2018

התעדכנה הסקירה על חיפוש תמונות , עדכון שנתי ינואר 2018


היקף התמונות באינטרנט נאמד בסביבת 700 מיליארד תמונות המתווספות כל שנה לאינטרנט .
כל יום מועלים 350 מיליון תמונות לפייסבוק ו100 מיליון תמונות לאינסטגרם.
הסקירה הכוללת  והמפורטת שלנו על שיטות ודרכי חיפוש לאיתור תמונות הפכה במרוצת השנים לאנציקלופדיה בכל המכלול של מאגרי תמונות וחיפוש תמונות באינטרנט .


יום שני, 8 בינואר 2018

מנוע החיפוש האקדמי "סמנטיק סקולר"



סקירה מעודכנת ומעניינת של המידענית טל קמינסקי רוזנברג אודות מנוע החיפוש האקדמי  Semantic Scholar

הממשק של דף תוצאות החיפוש שונה מעט, אך עדיין ניתן למצוא בו את הפילטרים כמו סוג הפרסום או מועדו, הצעות להוספת נושאים קשורים לחיפוש, הפניה למאמרים דומים, אופציות של ציטוט ושמירה, פרופילים של מחברים המראים את המאמרים שכתבו ואת הקשר שלהם למחברים אחרים ועוד.



  ראו גם :





יום חמישי, 28 בדצמבר 2017

מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט – תמונת מצב 2017




 עדכנתי וערכתי מחדש את הסקירה הותיקה על מאגרי מידע של עיתונים באינטרנט .

 יש בסקירה המחודשת חידושים והסברים לגבי עיתונות ישראלית במאגרי מידע מקוונים  (כגון מאגר ידיעות אחרונות ) ועיתונות ערבית ומזרח תיכונית ( באנגלית) באינטרנט . כמו כן , שילבתי הסבר לגבי חיפוש מתקדם במאגר המידע של עיתון "הארץ" באינטרנט .




יום רביעי, 27 בדצמבר 2017

ספריות דיגיטליות – ייצוגים, דגמים , דוגמאות וחידושים : תמונת מצב 2017




    עדכנתי את הסקירה , המשמשת כמערך שיעור לסדנה מקוונת שהעברתי בזמנו לחוקרים אקדמאיים ודוקטורנטים.  

קצב ההתפתחויות בתחום הספריות הדגיטליות הוא אדיר !! וגם אני לומד כל הזמן . 




יום שלישי, 19 בדצמבר 2017

רשתות חברתיות בארגונים ובמקומות עבודה : תמונת מצב 2017 וגם כמה מסקנות ראשוניות


מזה כמה שנים אני עוקב אחרי ההתפתחות של רשתות חברתיות מחוץ לסביבות ההתפתחות הטבעיות שלהן כגון פייסבוק וטוויטר . כל זאת במטרה לראות האם רשתות חברתיות זוכות לאותו שיעור הצלחה גם במרחבים לא טבעיים להן  כגון מקומות עבודה , ארגונים , בתי ספר, תנועות נוער, עמותות ועוד .

התחלתי עוד במעקב אחר הרשת החברתית-מקצועית של מכון מופ"ת , רשת "שלובים" אשר ראיתי כי נבנתה נכון והיטב מבחינה מידענית , פדגוגית ותקשובית , אך לא הצליחה לייצור התלהבות ולסחוף אנשים להחליף ביניהם ידע מקצועי . המשכתי לעקוב גם אחרי רשת חברתית-מקצועית אחרת במקום עבודה ממשלתי אי-שם בארץ וגם כאן ראיתי סימני דעיכה.

ההטמעה של רשתות חברתיות בארגונים ובמקומות עבודה היא סוגיה מורכבת למדי ולא בטוח כי ניתן להכתיר אותן שם כסיפור הצלחה . 

הסיבה העיקרית לאילוצים הקיימים נובעת מתהליכים חברתיים וסוציולוגיים . אנשים במקומות עבודה נוטים להתאגד בקבוצות ובחבורות לא-פורמליות בעוד מקום העבודה שהטמיע רשת חברתית מתוקשבת, סוף סוף, בנה אותה על קבוצת ויחידות פורמאליות במקום עבודה .

הפער הזה בין צוותים פורמאליים וצוותים לא פורמאליים יכול , אולי להסביר את חוסר ההתלהבות של עובדים בארגונים ובמקומות עבודה מהעברת ידע מהותי ברשתות החברתיות המוסדיות והפורמליות . אין להסיק מכך כי רשתות חברתיות מתוקשבות במקום עבודה אינן מתפקדות . להפך , הן יעילות מבחינה תקשובית , אך הידע האמיתי בין העובדים עובר בערוצים אחרים .

על מנת להבין טוב יותר את ההיבטים הסוציולוגים של רשתות חברתיות במקומות עבודה כדאי לקרוא את המאמר השיטתי של גלית גנאור, מנכ"ל חברת הייעוץ Social Knowledge .  המאמר מאיר העיניים נכתב בהשראה של פרופסור אילן תלמוד ( פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה ומבכירי החוקרים בתחום ) .

מאמר זה של גלית גנאור פורסם בספר ניהול ידע בישראל 2015. רוב תכניו וגם הכלים המתוקשבים בו עדיין רלבנטיים לשנת 2017 .


סקירה נוספת , שכדאי לקרוא ( אם אין לכם משהו טוב יותר לעשות) גובשה על ידי עבדכם הנאמן בשיא החום בקיץ 2017  ( ורואים כי נכתבה בערפול חושים מסויים) והיא נקראת : רשתות חברתיות –מקצועיות למקום העבודה : השוואה. הסקירה מתמקדת יותר בהיבטים הטכנולוגיים והפתרונות הקיימים כיום.

הסקירה שלי נכתבה בעקבות ההכרזה של פייסבוק לפני כמה חודשים על רשת חברתית חדשה שמיועדת למגזר העסקי בשם  Workplace .

ההכרזה עוררה לא מעט "שדים מתרדמתם", במיוחד את גוגל שמהר מאד נתנה ,מבחינתה , עדיפות לרשת החברתית מקצועית שלה G Suite  למקומות העבודה.

כפי שאפשר לקרוא בסקירה שלי  , יש שחקנים נוספים בזירה המתפתחת של רשתות חברתיות –מקצועיות לסביבות עבודה בארגונים ותאגידים ובתחום זה שאינו חדש מבחינת תחום ניהול הידע יש המולה רבה .



ומה חושבים מנהלי משאבי האנוש בארגונים ?

למקומות העבודה נתחוור כיום בפועל כי רשתות חברתיות מתוקשבות במקום עבודה אינן מגבירות בהכרח את תפוקת העובדים (productivity), אך הם רוצים להיראות מתקדמים ופורצי דרך ולכן , בכל זאת, עוטים על עצמם את המעטה של רשתות חברתיות מתוקשבות וממשיכים לרכוש חבילות תוכנה מפייסבוק או מגוגל ולנסות להטמיע אותן בארגון/מקום עבודה. ימים יגידו אם ההשקעה היתה מוצדקת.  מבחינת יחסי ציבור אולי כן.


נתונים ( ולא רק מילים)

סקר מעניין משנת 2016 על רשתות חברתיות במקומות עבודה גובש ע"י ארגון Pew Internet וממנו ניתן לקבל פילוח סטטיסטי על היתרונות , קשיים ואילוצים הקיימים בעולם בתחום זה . Social Media and the Workplace - Pew Internet.   

 

אולי בעקבות קריאת הדו"ח של  Pew תגיעו למסקנות אחרות ממני כי אני התבססתי על מרואיינים בישראל.

 

מחקר אירופאי מעודכן מדצמבר 2017 :

 

The stress potential of social media in the workplace -PDF Download 



 

 ומה צופן העתיד ?

 

רשתות חברתיות מתוקשבות ימשיכו לפעול בעתיד במקומות עבודה עם  יכולות מתוקשבות  מתקדמות , אך עם עצימות נמוכה מבחינת תעבורת הידע הממשי המועבר בהן .

 

אני עדיין ממשיך לעקוב אחרי הנושא וגם לראיין עובדים במקומות עבודה שונים בישראל וגם בחו"ל.  מנסה להבין האם המקרה של רשת "שלובים" היה מקרי או חלק ממגמה תת-קרקעית הפועלת בעומק הארגונים.

ראו גם :

What collaboration tools are the most effective in the workplace?

 

Benefits of informal social networks in the workplace - The Telegraph


The Disadvantages of Social Networking in the Workplace | Chron.com

 

You need more than Facebook workplace for your Intranet 

 



יום שני, 18 בדצמבר 2017

שיפורים משמעותיים במנוע החיפוש BING של מיקרוספט



אני משתמש לא מעט במנוע החיפוש של BING בעיקר בחיפוש תמונות ולכן שמחתי על ההכרזה החדשה השבוע של מיקרוסופט כי צוותי הפיתוח שלה שיפרו את מנוע החיפוש BING באמצעות יכולות AI .
"מיקרוסופוט (Microsoft) הודיעה לפני כמה ימים (14 בדצמבר 2017)  כי שדרגה את יכולותיו של מנוע החיפוש שלה Bing (בינג) בשורה של שיפורים מבוססי בינה מלאכותית. לפי החברה המנוע יוכל כעת לזהות טוב יותר אובייקטים, לקרוא טקסטים מתמונות, לפענח בצורה טובה יותר את כוונת המשתמש ולהציע בפניו תמונה מלאה יותר.
כך למשל, תוצאות החיפוש שיופיעו במנוע יכילו מגוון רחב יותר של מקורות עם נקודות מבט שונות, שיישאבו ממקורות חדשותיים שאושרו על ידי מיקרוסופט על מנת להראות צדדים שונים לסיפור/ידיעה – החל מהצגת יתרונות וחסרונות ועד הצגת דעות בעד ונגד, גם בנושאים פוליטיים.
מדובר במעין הרחבה לתכונה שהוסיפה מיקרוסופט בספטמבר האחרון שמסמנת ידיעות שנבדקו והוכחו כאמינות כדי לצמצם חדשות מזויפות.
כמו כן הכריזה מיקרוסופט על שיתוף פעולה עם האתר Reddit במסגרתו bing יציף מידע משרשורים של האתר היישר אל תוצאות החיפוש. כדי לעשות זאת תשתמש החברה באלגוריתמים שמסוגלים לקרוא את קהילות האתר ולנתח את הטקסטים שמזינים המשתמשים, כולל שאלות ותשובות על ידוענים, עצות טכניות וכן הלאה.
מנוע חיפוש התמונות המעודכן כבר זמין כעת, בעוד שאר התכונות יהיו זמינות במהלך החודש הקרוב."
מקורות המידע



יום שישי, 17 בנובמבר 2017

אלגוריתם פינגווין של גוגל ופייסבוק


כמי שעוסק בתחומי איסוף המידע הטכנולוגי באינטרנט ובמאגרי המידע מקוונים שמתי לב לכמה וכמה שינויים באלגוריתם החיפוש של גוגל .
 בחודשים האחרונים אלוגריתם החיפוש של גוגל בגרסת פינגווין 4 , נותן עדיפות גבוהה יותר לאינדוקס דפי  פייסבוק תוך שהוא יודע להבחין בין תוכן איכותי בפייסבוק ותוכן שטוח .
 מנוע החיפוש של גוגל אינו בהכרח החלוץ בטיפול בדפי פייסבוק . קדם לו מנוע החיפוש בינע  BING אשר פיתח כבר לפני 4 שנים אלגוריתם יעיל למדי לאינדוקס דפי פייסבוק.

גוגל לא מגלה , כמובן , את הקריטריונים והנוסחה של אלגוריתם פינגווין , אך ההנחה היא הם יוצרים בדיקה כפולה של הצלבת קישורים בין פייסבוק ובין רשימת אתרים איכותיים הנמצאים אצלם ברשימה . כך לדוגמא , פוסט המועלה בפייסבוק ויש לו קישור לבלוג מקבל ניקוד גבוה יותר.

גוגל גם מבחינה בין דפי בית בפייסבוק ודפים יעודיים ( או עסקיים) , כאשר הדפים הייעודים מקבלים עדיפות גבוהה יותר באינדוקס. דפי הבית הרגילים שלכם מקבלים ניקוד נמוך יחסית בהשוואה לדפים יעודים ( או עסקיים) . שיתוף בין דפים יעודים ( או עסקיים)  זוכה גם לניקוד גבוה יותר. בדיקה נוספת שמבצע האלגוריתם קשורה לגורם שכתב את הפוסט בפייסבוק Authorship)) וכמות השיתופים לה הוא זוכה .

השינויים באלגוריתם פינגווין 4 של גוגל מתרחשים כל הזמן והם גם תלוי מקום גיאוגרפי ועוד משתנים רבים.  

ראו גם : פינגווין 4 יוצא לדרך: עדכון פינגווין בזמן אמת - דניאל זריהן