יום שלישי, 19 בדצמבר 2017

רשתות חברתיות בארגונים ובמקומות עבודה : תמונת מצב 2017 וגם כמה מסקנות ראשוניות


מזה כמה שנים אני עוקב אחרי ההתפתחות של רשתות חברתיות מחוץ לסביבות ההתפתחות הטבעיות שלהן כגון פייסבוק וטוויטר . כל זאת במטרה לראות האם רשתות חברתיות זוכות לאותו שיעור הצלחה גם במרחבים לא טבעיים להן  כגון מקומות עבודה , ארגונים , בתי ספר, תנועות נוער, עמותות ועוד .

התחלתי עוד במעקב אחר הרשת החברתית-מקצועית של מכון מופ"ת , רשת "שלובים" אשר ראיתי כי נבנתה נכון והיטב מבחינה מידענית , פדגוגית ותקשובית , אך לא הצליחה לייצור התלהבות ולסחוף אנשים להחליף ביניהם ידע מקצועי . המשכתי לעקוב גם אחרי רשת חברתית-מקצועית אחרת במקום עבודה ממשלתי אי-שם בארץ וגם כאן ראיתי סימני דעיכה.

ההטמעה של רשתות חברתיות בארגונים ובמקומות עבודה היא סוגיה מורכבת למדי ולא בטוח כי ניתן להכתיר אותן שם כסיפור הצלחה . 

הסיבה העיקרית לאילוצים הקיימים נובעת מתהליכים חברתיים וסוציולוגיים . אנשים במקומות עבודה נוטים להתאגד בקבוצות ובחבורות לא-פורמליות בעוד מקום העבודה שהטמיע רשת חברתית מתוקשבת, סוף סוף, בנה אותה על קבוצת ויחידות פורמאליות במקום עבודה .

הפער הזה בין צוותים פורמאליים וצוותים לא פורמאליים יכול , אולי להסביר את חוסר ההתלהבות של עובדים בארגונים ובמקומות עבודה מהעברת ידע מהותי ברשתות החברתיות המוסדיות והפורמליות . אין להסיק מכך כי רשתות חברתיות מתוקשבות במקום עבודה אינן מתפקדות . להפך , הן יעילות מבחינה תקשובית , אך הידע האמיתי בין העובדים עובר בערוצים אחרים .

על מנת להבין טוב יותר את ההיבטים הסוציולוגים של רשתות חברתיות במקומות עבודה כדאי לקרוא את המאמר השיטתי של גלית גנאור, מנכ"ל חברת הייעוץ Social Knowledge .  המאמר מאיר העיניים נכתב בהשראה של פרופסור אילן תלמוד ( פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה ומבכירי החוקרים בתחום ) .

מאמר זה של גלית גנאור פורסם בספר ניהול ידע בישראל 2015. רוב תכניו וגם הכלים המתוקשבים בו עדיין רלבנטיים לשנת 2017 .


סקירה נוספת , שכדאי לקרוא ( אם אין לכם משהו טוב יותר לעשות) גובשה על ידי עבדכם הנאמן בשיא החום בקיץ 2017  ( ורואים כי נכתבה בערפול חושים מסויים) והיא נקראת : רשתות חברתיות –מקצועיות למקום העבודה : השוואה. הסקירה מתמקדת יותר בהיבטים הטכנולוגיים והפתרונות הקיימים כיום.

הסקירה שלי נכתבה בעקבות ההכרזה של פייסבוק לפני כמה חודשים על רשת חברתית חדשה שמיועדת למגזר העסקי בשם  Workplace .

ההכרזה עוררה לא מעט "שדים מתרדמתם", במיוחד את גוגל שמהר מאד נתנה ,מבחינתה , עדיפות לרשת החברתית מקצועית שלה G Suite  למקומות העבודה.

כפי שאפשר לקרוא בסקירה שלי  , יש שחקנים נוספים בזירה המתפתחת של רשתות חברתיות –מקצועיות לסביבות עבודה בארגונים ותאגידים ובתחום זה שאינו חדש מבחינת תחום ניהול הידע יש המולה רבה .



ומה חושבים מנהלי משאבי האנוש בארגונים ?

למקומות העבודה נתחוור כיום בפועל כי רשתות חברתיות מתוקשבות במקום עבודה אינן מגבירות בהכרח את תפוקת העובדים (productivity), אך הם רוצים להיראות מתקדמים ופורצי דרך ולכן , בכל זאת, עוטים על עצמם את המעטה של רשתות חברתיות מתוקשבות וממשיכים לרכוש חבילות תוכנה מפייסבוק או מגוגל ולנסות להטמיע אותן בארגון/מקום עבודה. ימים יגידו אם ההשקעה היתה מוצדקת.  מבחינת יחסי ציבור אולי כן.


נתונים ( ולא רק מילים)

סקר מעניין משנת 2016 על רשתות חברתיות במקומות עבודה גובש ע"י ארגון Pew Internet וממנו ניתן לקבל פילוח סטטיסטי על היתרונות , קשיים ואילוצים הקיימים בעולם בתחום זה . Social Media and the Workplace - Pew Internet.   

 

אולי בעקבות קריאת הדו"ח של  Pew תגיעו למסקנות אחרות ממני כי אני התבססתי על מרואיינים בישראל.

 

מחקר אירופאי מעודכן מדצמבר 2017 :

 

The stress potential of social media in the workplace -PDF Download 



 

 ומה צופן העתיד ?

 

רשתות חברתיות מתוקשבות ימשיכו לפעול בעתיד במקומות עבודה עם  יכולות מתוקשבות  מתקדמות , אך עם עצימות נמוכה מבחינת תעבורת הידע הממשי המועבר בהן .

 

אני עדיין ממשיך לעקוב אחרי הנושא וגם לראיין עובדים במקומות עבודה שונים בישראל וגם בחו"ל.  מנסה להבין האם המקרה של רשת "שלובים" היה מקרי או חלק ממגמה תת-קרקעית הפועלת בעומק הארגונים.

ראו גם :

What collaboration tools are the most effective in the workplace?

 

Benefits of informal social networks in the workplace - The Telegraph


The Disadvantages of Social Networking in the Workplace | Chron.com

 

You need more than Facebook workplace for your Intranet 

 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה